שחרור עם השחתה של אשתי ודירות מרוסנות

למעשה, אשתי ואני לא נזקקנו לאירועים המתוארים מלכתחילה

אבל ראשית, החלטתי לבדוק את אשתי-עד כמה היא מוכנה למלא את משאלותיי, גם אם היא מאוד לא נעימה לעשות זאת. ושנית, הופתענו מתוצאת הניסוי הזה.
אבל הכל בסדר.
האישה כבר הייתה משוחררת ומושחתת למדי, טווח הקבלה שלה במין כבר היה רחב מאוד, היא כבר הייתה רגילה להגשים את משאלותיי, בקשותיי והוראותיי. והלכתי ברצון לקיים יחסי מין עם בני זוג אחרים. אבל כל מה שבאתי עם אשתי עד אז היה לעתים קרובות בקנה אחד עם רצונות האישה עצמה. ובכל המקרים, היא נהנתה במהלך המשימות הללו.
והחלטתי לבדוק דירות דיסקרטיות-לזרוק לה משימה שלא סביר שתביא לה הנאה-ולראות אם היא תעשה את זה, וכמה זמן ומאמץ ייקח לי להשיג ממנה משימה כזו. המצאתי את זה!
אשתו עבדה במשרד קטן, שהיה אחראי על כמה מוצרים בכמה מחסנים. היא ניהלה רישום של הכנסות והנפקות, עקבה אחר תאריך התפוגה, כתבה כמה דוחות לארגון גבוה יותר וכו’. אשתו עבדה על כמה מוצרים מיוחדים, ובגלל זה היה לה חדר קטן משלה, שלא רק נסגר, אלא גם נסגר בסוף יום העבודה.
הקולקטיב היה נשים בשנות ה-40 לחייהן, ושתי נערות צעירות-אשתי וילדה אחרת, כמעט בגילה של אשתו, קטיה, שהייתה רווקה, והתייחסה למין כמו לארוחת צהריים משותפת עם בן זוגה: הציעו לה סקס, היא הסכימה, ואז שכחה. אבל לא מיד-היה לי זמן לספר בפירוט לאשתי. היה עדיין נהג מנהל, גבר בן 45, אבל, כפי שהתברר מאוחר יותר, היה שותף פעיל לנשים-הן בנות 40 והן צעירות. הוא פיתה את קטיה מהר מאוד, ואשתי החזיקה מעמד.
הוא היה ראש המשרד, איש זקן, בגיל הפרישה. אני לא זוכר איך קראו לו, שיהיה איוון איבנוביץ’.
הוא הקדיש הרבה תשומת לב מינית לשתי נערות צעירות-הוא ניסה לגעת בכתפיים (במיוחד בקיץ, כאשר הכתפיים האלה היו חשופות), לרכוש את המותניים, ללטף את התחת. ובכן, וכו’, אבל לא חצוף במיוחד. נכון, כמה פעמים הוא ניסה לטפס על הסינוס של אשתי בקיץ ולהרגיש את הציצי החשוף, אבל אשתו עצרה את הניסיונות האלה, והוא לא הצליח ליהנות מכפות הציצים במשך זמן רב. דירות דיסקרטיות סיפרו לי על זה בהומור, אבל היא אמרה שגבר לא גורם לו ולקטיה שום תשוקה מינית, שהוא זקן מאוד, לא סימפטי בכלל, ובכלל-ובכן, מתי בנות 23-25 יכולות לאהוב גבר זקן בשנות ה -60 לחייו? בזמן שהבוס שמר על המסגרת, הבנות פשוט צחקקו, והאיש, כשראה שלא אכפת להם ממגע אקראי לכאורה שלו, העז, החל לנסות לגעת בהן באופן גלוי יותר, לא עם כולם, באופן טבעי, או במשרדו, או בחדר אשתו, בו ישבה קטיה לפעמים, ואז במרתף, שם היה גם מחסן כלשהו ושם הבנות עישנו-הן היו המעשנות היחידות בקולקטיב, מלבד הבוס שעישן במשרדו.

וכך, כמעט ביום אחד, היו שני מקרים (המקרה קרה בקיץ, הבגדים של הבנות היו מהסדרה “דירות דיסקרטיות”).

קטיה הלכה לעשן לבד, או שאשתו לא הייתה באותו רגע (היא לפעמים עזבה לעבודה למחסן אחראי כלשהו, או למנהל עם דו ” ח כלשהו כדי להתאים), או פשוט הייתה עסוקה עם מבקר. והנה רק קטיה עישנה, כפי שצייר איוון איבנוביץ ‘ בבסיס. ואז באתי לגעת בקטיה בציצים ובמקומות אחרים, ניסיתי לפתוח כמה כפתורים, תוך שהוא אומר משהו כמו: קטיה, אני כבר לא יכול, אני רוצה אותך, סבלני, אני אזיין אותך מהר, אל תסרב … כנראה שרעלת הזרע עינה אותו לגמרי. איכשהו קטיה נלחמה בו, האדומה רצה לקומה הראשונה והתיישבה ליד שולחנה. העובדים הבחינו במצבה, אך קטיה התייאשה מכך שהיא חמה מאוד ומחניקה.
ועד מהרה הופיעה אשתי, נכנסה לחדרה, קטיה עדיין לא הספיקה לספר לה דבר. ואחרי כמה דקות, AI צלל לחדרה. אשתי סיפרה: ישבתי ליד השולחן, רכנתי, החולצה שלי מקדימה התקלפה מהגוף, שקעה, וכנראה, במבט מלמעלה, מבט של אדם עומד היה לפחות חלק מהחזה שלי. או אולי איזה ציצי היה גלוי לחלוטין, עם פטמה. דירות דיסקרטיות של אשתו, כזכור, היו קטנות. ה-AI שאל כמה שאלות, לא הצליח להתאפק, והכניס את ידו מתחת לחולצה ממש למעלה, תפס את הציצים שלה והחל לסחוט אותה בכף ידו, תוך כדי לקמט את הפטמה באצבעותיו. אני, סיפרה אשתי, נמנמתי קצת, קמתי, אחזתי בידה של AI עם הטפרים הארוכים שלי ומשכתי אותה החוצה מהחולצה שלי. והיא אמרה בשלווה: שוב זה יקרה, תסביר לאשתך בערב מאיפה יש לך סימני ציפורניים של נשים על היד. ה-AI נכבה ויצא בלי להתנצל.
כאן זה האיר אותי: לגרום לאשתי להיכנס למערכת יחסים אינטימית יותר עם ה-AI הזה. העובדה היא שהמפגשים המיניים הרבים של אשתי היו מסדרה של כאלה שמביאים הנאה. ורציתי שאשתי תכיר את המצב ההפוך, כאשר בן הזוג המיני היה מתוך סדרה של כאלה שאינם מושכים מינית, ומין איתם לא יביא לאישה שום הנאה. להפך, זה היה מעורר גועל באשתו. אני לא טוען שאשתי הסכימה ללא עוררין לניסוי הזה. היא לא רצתה לקיים יחסי מין עם הזקן. זה היה מגעיל אותה אפילו לחשוב על זה. היא אפילו הציעה להיכנע לפיתוי הנהג. הוא, לדבריה, ליטף אותה על ברכיה במהלך הנסיעות, ניסה לטפס מתחת לחצאיתה ודיבר הרבה על המיניות שלה, על תענוגות המין, על הניסיון והמיומנות שלו וכו’.
כן, היה קשה לשכנע אותה לקיים יחסי מין עם AI, אבל הצלחתי. נכון, כמעט נאלצתי להורות ולהזכיר לי שצריך למלא את הרצונות שלי, אחרת … והיא הסכימה. ואני גם גרמתי לה להיות מעורבת בפיתוח התוכנית.
מכיוון שלא הצלחתי להמציא תוכנית, ולא חזרתי לנושא במשך כמה ימים, כנראה שאשתי החליטה שוויתרתי על הרעיון. אבל חקרתי אותה באופן לא פולשני על עקרון העבודה שלה, על עבודה עם מסמכים וכו’. ואחרי כמה ימים התוכנית שלי הייתה מוכנה אתמול, ופרסמתי אותה לאשתי המומה. והזמין אותה לבצע התאמות ותוספות לתוכנית, אם הם נדרשים. וכן, אשתי שינתה את התוכנית הזו מעט, כי היא הכירה את העבודה עם המסמכים טוב יותר ממני.
מה, בסופו של דבר, התברר למעשה מהתוכנית הזו:
לפעמים, במשרד שבו עבדה אשתו, הגיעו דירות דיסקרטיות, אשר על פי חשבוניות שהונפקו מלמעלה קיבלו משהו מהמחסן של המשרד. הייתי ברשימה לקבלת מוצרים ועמדות, בכפוף לאשתי. היא רשמה כמה מסמכים, קיבלה את חתימת המבקר, הכניסה אליה נייר אחד לתיקיה, ומהשני המבקר הלך למחסן כדי לקבל מוצרים. ואז, באחד הימים הטובים, אשתו שלפה את הנייר הזה מהתיק לפני כמה ימים, ולקחה את הנייר הביתה, למחרת, כשהיא הביאה את עצמה למצב היסטרי-מפוחד, עם דמעות בעיניה, היא פרצה למשרד של ה-AI, וממש מהפתח, היא התחילה לבכות על כך שיש לה צער, צרות, שיפוטרו, יעצרו אותה, יכלאו אותה… ואמרה שהיא איבדה את הנייר, היא לא מצליחה למצוא אותו, ושה-AI יכול וצריך להציל אותו, למצוא את המבקר שקיבל את המוצרים ולשדל אותו.עליו לחתום שוב על הנייר שאשתו תכתוב לשם כך. ועל כך היא תהיה אסירת תודה רבה ל-AI, ובהחלט תודה לו.
לא פלא ששאלתי את אשתי על מחזור המסמכים, והבנתי (כמו אשתי) שזו לא בעיה עבור AI לקבל שוב חתימה מאותו מבקר על עותק של הנייר. אבל החישוב היה שה-AI צריך לנצל את המצב הזה ויגיד שזה קשה מאוד, שבעל החתימה יסרב בבירור לחתום שוב על פיסת נייר כזו, אחרת פתאום זה יתגלה ואז יתחילו לדרוש ממנו להחזיר את המוצרים למחסן או להחזיר את ההפסד בכסף.
החישוב שלנו התברר כנכון, ה-AI בערך כך, רק בצורה אימתנית וחסרת תקווה, סיפר הכל לאשתו, ואישר שאם לא יהיה נייר, התיקון הראשון יגלה זאת, ולאישה יהיו בעיות עצומות. ואז הם הלכו יחד לחדר של אשתו, ושניהם בחנו מחדש את כל התיקיות, המגירות ומקומות אחרים שבהם הנייר יכול היה להיות. ברור שלא מצאנו. הוא חזר למשרד של AI, והוא רדף עוד יותר עם תיאור ההשלכות. ואז הוא שאל איך אשתי תודה לו, אם פתאום הוא יצליח לפתור את זה עם פיסת נייר.
והתשובה של האישה הייתה פשוטה להחריד, והתשובה היא היחידה: היא משכה את עיניה בצניעות, מסמיקה וגמגמת, אמרה האישה שהיא תאפשר לבינה המלאכותית לגעת בציצים שלה במשך 5 דקות. ואז התחיל ביניהם מיקוח אמיתי. אם אני זוכר נכון, הם הסכימו שהאישה תתפשט לגמרי, ה-AI יכפה אותה איפה שהיא רוצה, ואיך שהיא רוצה, והאישה תעשה ביד כדי לאונן לו את הזין עד שהוא יגמור. ובכן, נייר חשוב מאוד היה! וזה היה מאוד קשה לעשות כפילות שלה.
כשאשתי סיפרה לי את כל זה בערב, חשבתי להפוך את ה-AI לבאמר מוחלט-אשתי תביא את הנייר הזה מחר ותגיד שהיא מצאה אותו בבית, כנראה נפלה מהתיק. אבל זה איבד את המשמעות של השילוב המתוכנן.
לכן, כמה ימים לאחר מכן, AI קרא לאשתי למשרדו והראה לה כפילות חתומה של פיסת נייר זו, תוך שהוא אומר לו שהוא נאלץ לאותו אדם לשים בקבוק קוניאק תמורת 10 רובל, וכי הכרת התודה של אשתי צריכה להיות גדולה יותר-אחרי 10 דקות של כפות, האישה צריכה למצוץ לו. כמו שאשתו אמרה אחר כך, המחשבה שהיא תצטרך לקחת את הזין הישן הזה לפה, למצוץ אותו ולבלוע זרע גרמה לה לחלות. אבל הנחתי את האפשרות הזו, והורה לה בחומרה להסכים לדרישת ה-AI הזו. ולסרב (לעת עתה!) הרשיתי לה רק ממין אם ה-AI יגלגל פתאום מצב כזה. אבל ה-AI היה זקן ומנוסה, הוא הבין היטב, אני חושב, שהוא כבר התמקח הרבה, וזה לא שווה לכופף את המקל, כי הכל יכול להישבר בכלל.
וכך ביום שישי הקרוב, לאחר שהמתין שכל העובדים יעזבו, לאחר שהמתינו עוד 10-15 דקות לכל מקרה, AI נעל את דלת הכניסה והגיע למשרדה של אשתו לתודה. לא הייתי נוכח, מה שאשתי אמרה לי-אני זוכר במעורפל. נראה שהוא קטע אותה בעצמו, וכפה אותה כמו שגברים נוהגים לכפות נשים עירומות-אחז בידיו ציצים, תחת, כוס, נישק אותה באוזן, בצוואר, בכתפיים, מצץ לה את הציצים, סובב אותה ונישק את הפטמות, נישק אותה על השפתיים, ואז הוריד יד אחת על הכוס, גישש את הדגדגן והחל ללטף אותו, עדיין כפה את אשתו ביד השנייה על הציצים, על התחת, ונישק אותה על הפטמות. אבל זה, אני זוכר, רק בהתחלה. ואז הוא הפנה את גבו לאשתו, הניח את שדיה על השולחן וביקש ממנה להפיץ את ישבנה בידיה. והתחלתי ללמוד את הכניסה לתחת, לנרתיק, להפיץ את שפתיה, להכניס את אצבעותיה לכוס ולפי הטבעת. וכשהוא היה מרוצה, הוא נתן לאשתו ללקק את אצבעותיו, כבר רטובות מכוס רטוב. אני זוכר שהאישה אמרה שהיא חשה תחושות כפולות: היא הייתה מאוד לא נעימה מבחינה מוסרית, שהזקן העמוק עושה לה הכל, אבל הפיזיולוגיה לקחה את שלה: עירומה מול הבוס, ליטופים מיומנים של הבוס, חריגות המצב שהיא עצמה יצרה-כל זה ריגש אותה, היא הייתה רטובה. אני זוכר שהיא אמרה שהרעיון שהיא מאפשרת לבוס לעשות את כל זה רק על פי התעקשותי, נתן לה תמיכה מוסרית כלשהי בכך שאני ממלא הרבה מהבקשות שלה, וכי עכשיו יש לה את היכולת לשרת אותי. עם זאת, היא עקבה בקפידה אחר הזמן, ספרה בקול רם כל דקה שחלפה. ואז עברו 5 או 6 דקות, ה-AI הרים אותה מהשולחן, פתח את מכנסיו, שלף את הזין והניח עליו את ידה של אשתו-מאונן, כאילו. והאישה התחילה לאונן אותו באופן פעיל, בתקווה שה-AI יגמור בזמן שנותר, והיא לא תצטרך למצוץ את הזין הזה. אבל התקוות לכך לא התגשמו, ואחרי שחלפו 10 דקות, היא נאלצה לשבת מול AI על ברכיה ולמצוץ את הזין שלו עוד זמן מה. אשתו אמרה כי שוב הופיעו דחפים של הקאות מהחריפות אל הזין של הזקן. אשתו התגברה עליהם באומץ, ומצצה, כפי שדיברה, ללא כל הנאה. היא גמרה בפה שלה, אשתו בלעה אותה, ונשמעה הקלה שהכל נגמר, אשתו ביצעה את התוכנית. AI היה מרוצה מאוד, לקח אותה (עירומה) למשרדו ונתן לה את הנייר הזה, ואז הלך איתה למשרדה וצפה איך היא מתלבשת, והם הלכו הביתה. כשיצא מהחדר לרחוב, AI לא יכול היה להתאפק וזחל מתחת לחצאית שלה, נגע בכוס שלה ואז סטר לה על התחת.
עד שאשתי חזרה הביתה, כבר חזרתי מהעבודה. קטע את אשתו, הושיט יד לכוס שלה-זה היה רטוב מאוד. בזמן שאשתי סיפרה לי בפירוט, אוננתי לדגדגן שלה, היא גמרה, ואז היה סקס ואז ארוחת ערב. הודיתי לאשתי על הצייתנות, אמרתי שהיא אישה טובה שמגשימה את משאלות בעלה, שאני אוהבת אותה וכו’.
אבל לניסוי הזה היה המשך שציפיתי לו וקיוויתי לו, אבל לא דיברתי על זה. כי הוא לא יכול היה לחזות במדויק את תוכן ההמשך הזה, ולא רצה להודיע לאשתו על גורלה העתידי. ביום שני, איי נסע לארוחת צהריים לממונים עליו, וכשהוא חזר לפני סוף יום העבודה, הוא ביקש בקול רם מאשתו להישאר כדי להכין דו ” ח דחוף לממונים עליו, אותו הוא אמור להביא להנהלה מחר, בשעה 8 בבוקר. אשתי מיד התקשרה אלי לעבודה, הרגעתי אותה, ואמרתי לה שסביר להניח שאף אחד לא צריך שום דו ” ח, אלא שה-AI הסביר לכל העובדים את התירוץ הזה למה אתה צריך להישאר מאוחר. קונספירטור! אמרתי שסביר להניח שה-AI ירצה לדבר איתך על המשך קיומך. אם הוא יציע או יבקש משהו-אתה, אני אומר, תקשיב לו בזהירות, ותגיד לו שאתה צריך להתייעץ עם בעלך. תראו איך הוא קופץ על הכיסא שלו, ותוסיפו שבעלה מודע לאירועי יום שישי. ותוסיף שבעלי אמר שאני אשם בכך שאיבדתי את הנייר, שהצלת אותי, ואני, כעונש, צריכה לעבוד על אשמתי. על זה להיפרד, בבית לספר פרטים.